
יום חמישי, 26 בנובמבר 2009
יום ראשון, 15 בנובמבר 2009
מיהו גיבור? מהי גבורה?
גבורה
הגבורה היא ערך מרכזי בחג החנוכה. היא מימד ה"אור" במאבקו של העם על זכותו לחיות על פי אמונתו, ועל זכותו לחרות ולעצמאות רוחנית ומדינית. ערך הגבורה עובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה של החג. החל
מגבורת המקבים, שנלחמו ביוונים מעטים מול רבים ויכלו להם; דרך סיפורי גבורת קידוש השם של חנה ושבעת בניה ואלעזר הסופר ודמויות נוספות הנזכרות בספרי המקבים, אשר מסרו את נפשם ומתו על אמונתם;
הגבורה מוסיפה ללוות את החג באמצעות האימוץ של ספר "יהודית" וסיפור גבורתה אל מאגר הסיפורים של חנוכה, וממשיכה דרך סיפורי גבורה שסופרו על ידי העם בגולה בלילות הארוכים של חג החנוכה.
מגבורת המקבים, שנלחמו ביוונים מעטים מול רבים ויכלו להם; דרך סיפורי גבורת קידוש השם של חנה ושבעת בניה ואלעזר הסופר ודמויות נוספות הנזכרות בספרי המקבים, אשר מסרו את נפשם ומתו על אמונתם;
הגבורה מוסיפה ללוות את החג באמצעות האימוץ של ספר "יהודית" וסיפור גבורתה אל מאגר הסיפורים של חנוכה, וממשיכה דרך סיפורי גבורה שסופרו על ידי העם בגולה בלילות הארוכים של חג החנוכה.
המיתוס של גבורת המקבים שימש מופת ומקור כוח לתנועה הציונית, אשר קמה להשיב את עם ישראל
לארצו, ורוב המשוררים והסופרים של דור התחייה, העלו על נס את גבורת המקבים.
לארצו, ורוב המשוררים והסופרים של דור התחייה, העלו על נס את גבורת המקבים.
ח. נ. ביאליק כינה את החלוצים: "בני המקבים". זאב כתב את שירו: "אנו נושאים לפידים" כשיר חנוכה, והתכוון בתיאוריו לחלוצים בוני המולדת.
סיפורי הגבורה קיבלו את השראתם מסיפורי גבורת המקבים, וסיפקו ליהודים תשובה לצורך הפסיכולוגי של זקיפות קומה והרגשת ערך בעיני עצמם ובעיני שכניהם הגויים.
גבורת המקבים שבה והתמקדה במרכז החג, ודחקה את מקום הנס, ביחד עם התעוררות הרעיון הציוני. עם צמיחת ההכרה שעל עם ישראל ליטול את גורלו בידיו ולהאבק בעצמו למען השגת חרותו ועצמאותו בארץ ישראל, נדרשה לעם גבורה אקטיבית. לא עוד המתנה פסיבית לניסים על טבעיים, כי אם עשייה אנושית פעילה. לפיכך הציגה התנועה הציונית את גבורת המקבים כמופת להערצה ולחיקוי, והציבה את סיפורם בלב לבו של החג.
לאחר הקמת המדינה איבדה הגבורה את בכורתה בחג החנוכה. לפיד הגבורה הועבר לחג גבורה חדש שנולד - יום העצמאות ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ואין זה מקרה שגם השיר "אנו נושאים לפידים" עבר
מחנוכה ליום העצמאות, כשיר המרכזי בטקס הדלקת המשואות.
גבורת המקבים שבה והתמקדה במרכז החג, ודחקה את מקום הנס, ביחד עם התעוררות הרעיון הציוני. עם צמיחת ההכרה שעל עם ישראל ליטול את גורלו בידיו ולהאבק בעצמו למען השגת חרותו ועצמאותו בארץ ישראל, נדרשה לעם גבורה אקטיבית. לא עוד המתנה פסיבית לניסים על טבעיים, כי אם עשייה אנושית פעילה. לפיכך הציגה התנועה הציונית את גבורת המקבים כמופת להערצה ולחיקוי, והציבה את סיפורם בלב לבו של החג.
לאחר הקמת המדינה איבדה הגבורה את בכורתה בחג החנוכה. לפיד הגבורה הועבר לחג גבורה חדש שנולד - יום העצמאות ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ואין זה מקרה שגם השיר "אנו נושאים לפידים" עבר
מחנוכה ליום העצמאות, כשיר המרכזי בטקס הדלקת המשואות.
חג החנוכה נותר עם ספור הנס ועם אור הנרות, והמחנכים חדלו לטפח אותו כמוקד המקרין אל העם את ערך הגבורה. אם נותר משהו מערך זה בחנוכה, הוא כאילו הצטמצם לסוג אחד של גבורה: גבורת המלחמה.
גבור - הגדרת מילון - אבן שושן
על פי הגדרת מילון אבן שושן הגיבור הוא: " 1. חזק, רב כוח"; " 2. חזק
ברוחו, אמיץ"; " 3. כל אחד מן הטיפוסים הראשיים ביצירה ספרותית".
ברוחו, אמיץ"; " 3. כל אחד מן הטיפוסים הראשיים ביצירה ספרותית".
בהקשרים תרבותיים יש למילה "גיבור" משמעות שונה:
הגיבור כאיש מלחמה - כובש ארצות ומנצח, או כלוחם חרות המשחרר את עמו מיד אויביו.
במקורות היהדות מתואר הגיבור כמי ש"כובש את יצרו" (פרקי אבות פרק ד' משנה א).בתנ"ך ובתפילה מיוחסת תכונת הגבורה
ל"אלוהים", שהוא מעל ליצרים.
ל"אלוהים", שהוא מעל ליצרים.
יש גבורות שמתאפיינות בנטילת יזמה ובעשייה אקטיבית, כמו מאבקים חברתיים ומדיניים וכמו הליכה בראש המחנה לקראת השגת מטרה קולקטיבית; ויש גבורות שהן פאסיביות, כמו נכונות להקרבת החיים על קידוש השם.
כשם שהגדרת הגבורה היא רחבה מאוד ושונה מתרבות לתרבות, גם מעמדו הערכי של מושג הגבורה עובר שינויים ומהפכים.
על פי תפיסת היהדות את המושג "גבורה": לא רק גבורת מלחמה בשדה הקרב, כי אם גם גבורה אזרחית בחיי יום יום; לא רק גבורה כוחנית, כי אם גם גבורת הרוח.
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל
אוֹתָן מִי יִמְנֶה,
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.
שְׁמַע! בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָאֵל!
אוֹתָן מִי יִמְנֶה,
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.
שְׁמַע! בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָאֵל!
א. האם זהו שיר לחג החנוכה או ליום העצמאות?
ב. מה משותף בין חנוכה - ליום העצמאות, וליום הזיכרון?
ב. מה משותף בין חנוכה - ליום העצמאות, וליום הזיכרון?
חלק 2 שאלות למחשבה בנושא מהו "גיבור"? מהי "גבורה"?
1. האם רק מי שמנצח הוא 'גיבור'? האם ה'גיבור' תמיד מנצח?
2 מהו ההיפך מגיבור?
3. האם "גיבור" ו"חזק" הם אותו דבר? רישמו: מהו חזק? מהו
גיבור?
גיבור?
4. האם 'אמיץ' איננו מפחד? האם הוא אדם ללא פחד?
5. גיבור הוא בעל אומץ. אך, האם כל 'אמיץ' הוא גיבור?
6. איזה אמיץ הוא גיבור ואיזה אמיץ אינו גיבור? במה שונה 'גיבור'
מאדם שהוא רק 'אמיץ' ?
מאדם שהוא רק 'אמיץ' ?
7. מי שיש בו אומץ שהוא משתמש בו רק להנאת עצמו וגורם נזק
לאחרים - האם הוא "גיבור"? האם הוא "אנוכי"? האם אפשרי
גיבור-אנוכי?
8· האם "גיבור" הוא רק מי שפועל למען הזולת, למען הכלל - למען
מטרה מוסרית, או למען אידיאה? או שגם מי שפועל רק למען
עצמו יכול להיחשב לגיבור?
לאחרים - האם הוא "גיבור"? האם הוא "אנוכי"? האם אפשרי
גיבור-אנוכי?
8· האם "גיבור" הוא רק מי שפועל למען הזולת, למען הכלל - למען
מטרה מוסרית, או למען אידיאה? או שגם מי שפועל רק למען
עצמו יכול להיחשב לגיבור?
9. קובע אם מעשה מסוים הוא מעשה גבורה - המעשה עצמו?
או המטרה שלשמה הוא נעשה?
או המטרה שלשמה הוא נעשה?
10. התגברות, הקרבה, אחריות - כיצד המושגים הללו מתקשרים עם גבורה/גבור?
חכמי ישראל שאלו מהו 'גיבור', והגדירו את הגבורה במילים הבאות: "איזהו גיבור - הכובש את יצרו!" (אבות ד' א)
איך אפשר להגיע אל הרעיון של חז"ל ("איזהו גיבור - הכובש את יצרו") מתוך כל האמור לעיל?
חכמי ישראל אמרו גם: "איזהו גיבור? - שעושה את שונאו - אוהבו" (אבות דרבי נתן כ"ג) על אילו יצרים צריך להתגבר כדי לעשות את השונא לאוהב? מה מקריבים?
מיינו את הדמויות שברשימה ל'גיבור' (או 'גיבורה') ול'חזק'
יהודה המכבי; אנטיוכוס; לוחם בגטו ורשה; אלוף הארץ בהרמת משקולות; משה רבנו; פרעה; דוד ; גוליית; חנה סנש; פאוור ריינג'רס; סופרמן; ילד גדול מכה ילד קטן; אדם המציל ילד שהותקף על ידי כלבים טורפים; * חישבו על "גיבורים" ו"חזקים" נוספים, והוסיפו לרשימה;
הירשם ל-
רשומות (Atom)